גישה למסלול
נגיע לצומת אחיהוד נפנה ימינה עד לצומת כרמיאל מערב נפנה שוב ימינה ונמשיך עד צומת משגב ליד תחנת המשטרה. בצומת משגב נפנה ימינה ומייד שמאלה (כיוון דרום) נמשיך בכביש זה עד סופו בצומת המוביל, שם נפנה שמאלה ומיד ימינה לכיוון דרום נמשיך בכבי זה עד סופו ונפנה ימינה על כביש (75) אחרי כשלושה ק"מ בצומת אלונים נפנה כביש (7513) למושב אלוני-אבא.
המסלול
נכנס ליישוב אלוני-אבא - לשעבר ואלדהיים (נווה-יער,) משובה שהוקמה על-יד הגרמנים הטמפלרים. חברי כת ביקשו להקים בארץ הקודש מרכז רוחני. הם יסדו מושבות ביפו, בתל אביב ובירושלים, וכן את אלוני-אבא ובית-לחם הגלילית שבהן נבקר. בעת מלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את הטמפלרים מהארץ, וב-1948 הוקמו כאן היישובים היהודיים.
נסייר באלוני-אבא ונתרשם מכנסיית הכפר היפה, שבראשה מגדל פעמונים מחודד. נמשיך בנסיעה לבית לחם-הגלילית, שם בולטים בית העם ובריכת המים הצמודה אליו, וכן בתים מרשימים אחרים הבנויים אבן ומכוסים בגגות רעפים אדומים. נצא מבית-לחם הגלילית, ובדרך העפר השנייה נפנה ימינה. ניסע כברת-דרך קצרה ונחנה במקום שנבחר בצד הדרך. נכנס ליער אלוני-התבור דרך שערי בקר. בחורף עומדים אלוני-התבור בלשכת, אך סביבם מכוסה האדמה במרבדי פריחה מרהיבים ובשיחי קידה שעירה צהובים וריחניים. בעבר נראו בארץ עצי אלון רבים על פני שטחים נרחבים, אך רובם ככולם נכרתו, בעיקר על-ידי הטורקים. המתיישבים הגרמנים השיגו מהטורקים אישור מיוחד לשמירת העצים באזור זה, וכך זכינו אנו בטיול ביער קסום.
נצא מיער אלונים ונחזור לכיוון בית לחם-הגלילית. נפנה בדרך עפר רחבה שמלאה, לפני הכניסה לבית-לחם הגלילית, וניסע בדרך עפר נוחה, המתפתלת בין גבעות אלונים וחלקות עיבוד קטנות. לאחר כ-2 קילומטר נגיע לתצפית נוף יפה על עומקו של נחל ציפורי, הזרוע בשוליו התיישבות בדווית טיפוסית. בדווים מחורן ומהגולן החלו לחדור לאזור במאה ה,-19- ובעשרות השנים האחרונות הם עוברים תהליך של מעבר להתיישבות קבע.
נמשיך דרך הכפר כעביה עד התחלת המסלול. כאן נצא מהרכב לטיול רגלי, ו"נשלח" אותו לנקודת הסיום בטחנות גבעת עליל. לשם כך נחזור לכביש מספר 75 וניסע לכיוון חיפה. בצומת יגור נפנה ימינה בדרך עפר טובה לטחנות גבעת עליל שבנחל ציפורי.
נרד בשביל אל הנחל, ומימיננו נראה את היישוב הבדווי כעביה. בהגיענו לדרך העפר אשר לצד האפיק, נפנה שמלאה עד שנגיע לעין יבקע. מימי המעיין לכודים בבריכת הרמה קדומה, ששופצה במאה ה-19 בידי הנזירים הכרמליתים, במסגרת חידוש הפעלתה של "טחנת הנזירים." הטחנה, מצויה כ-2 קילומטר מערבה, הופעלה בכוח מימי המעיין והנחל, ואלה הוטו אל אמת מים חצובה במדרון הצפוני. כיום פורצים מי הבריכה מדופנותיה ומשמשים להשקיה: אפשר להתרחץ בהם אך אין לשתות מהם! נמשיך ונלך לאורך הנחל מערבה, אל "טחנת הנזירים," הנראית מרחוק כטירה פאודלית באירופה, לטחנה שתי רומות, ובהן פעלו ארבעה זוגות ריחיים, שניים בכל קומה. הגישה אל הטחנה נעשית דרך מדרגות, העולות מן הגשר שבנו הנזירים על הנחל.
לאחר מרחק קצר פונה אפיק הנחל צפונה, ומקיף בנפתול את גבעת עליל. השביל מוביל יש לטחנות גבעת
עליל (אפשרות נוספת: ללכת לאורך הנחל.) בארובתה של הטחנה העליונה נפלו המים מגובה 12.3 מטר.
הטחנה הפסיקה לפעול בראשית שנות ה-30 עקב סתימה בארובה, ומימיה נוצלו להנעת הרחיים של הטחנה התחתונה, וכך השתוותה תפוקתה כמעט לזו של טחנת מנוע. אך זמנן של טחנות הקמח עבר. סכסוכים בין השותפים החישו גם את קיצה של הטחנה התחתונה, וב-1946 היא חדלה לפעול. כאן, בטחנות גבעת עליל,
מחכה לנו רכבנו, ופה מסתיים טיולנו.
|
ראשי
